אתמול סבא שלי עלה לארץ

ואני הייתי אחראית על הדירה שלו זאת אומרת הייתי אחראית לסדר ,שעות של עבודה נקרעו לי הידיים נקרעו לי הרגליים 

אבל ברגע שהוא נכנס הביתה לראות את החיוך על השפתיים שלו ואת המבט שלו כאילו...

וואו אני לא מאמין יש לי את הפינה שלי את הפינה שלי בארץ הקודש .

אז חשבתי לעצמי נכון נקרעת לא אכלת ולא שתית כל היום (כי הבית במושב בלי חנויות בלי כלום וצריך אוטו כדי להתנייד משם )  נו אז הייתי עייפה ורעבה אבל הוא כל כך שמח כל כך כאילו לא מאמין וזה היה שווה את הכל 

בברכה שנראה בקרוב את אורו של משיח

 ובנין בית המקדש